גידול גורים

גידול גורים

כשמגדלים גור כלבים בבית  יש להקפיד על מספר עקרונות בסיסיים כדי להביא לתוצאה של כלב בוגר מאוזן ללא משקעים שליליים כלשהם. עד גיל 6-8 שבועות חובה על הגור להישאר עם אחיו ואחיותיו בהשגחת האמא, שלב זה קריטי מפני שבזמן זה לומד הגור "לדבר" עם בני מינו ולתקשר איתם, הוצאת הגור מוקדם מגיל זה מאחיו תגרום כמעט בוודאות לקשיים חמורים אחרי כן כשתרצו להפגיש לגור כלבים אחרים ומכיוון שלא נחשף לבני מינו ונלקח מהם בגיל מוקדם, יפרש את הכלבים שיפגוש כאיום וינסה לברוח מהם.                                                                                                                      לכן חשוב מאוד לשמור על כלל חשוב זה: לא לקחת גור מאימו ואחיו לפני גיל חודש וחצי (רצוי חודשיים).

חשיפה

אחרי שהבאתם גור בגיל 6-8 שבועות לפחות, מתחילה האחריות שלכם. בכדי שנוכל להנות בעתיד מכלב מחונך ונוח אחד המרכיבים החשובים בגידול גורים הינו חשיפה.. ולמה? עד גיל 14 שבועות הגור קולט את שגרת היום יום שאנו מכתיבים לו. ובהתאם לכך יפעל בעתיד אם יתקל בסיטואציה דומה. במידה ויתקל בסיטואציה שונה יפרש אותה באופן אינסטינקטיבי כסכנה ויפעל בהתאם: ייברח, יתחבא וכו'. גידול גורים לכל הכלבים מכנה משותף (מוצאם מן הזאב), ולכן ההתנהגות הבסיסית של הגור החמוד שלנו היא להיות חלק מלהקה, כשאנו כמובן משמשים כחברי הלהקה (בכירים יותר כמובן) ולכן תפקידנו בתור חברי הלהקה הבכירים הוא לחשוף את הגור למגוון גדול של מצבים בכדי שבעתיד אם יתקל בסיטואציה דומה היא לא תהיה זרה לו ותגובתו תהיה נוחה.

 ועוד קצת חשיפה..

 חשיפת הגור הקטן למגוון מצבים גדול תוביל בסופו של דבר לכלב נינוח יותר, אך לא רק. העיר טומנת בחובה סכנות רבות (מכוניות, אנשים זרים, חיות אחרות) ויוטב לגור שיכיר סכנות אלו בגיל קטן על מנת שידע להימנע מהם בעתיד.

גידול גורים חיסונים.

חיסונים זו הדרך שלנו להבטיח את הבריאות של הגור. בתחילת חייו מחוסן הגור באמצעות נוגדנים שמועברים אליו דרך חלב אמו. אך חלב האם הוא פתרון חיסוני לזמן קצר בלבד (חודש וחצי) ויעיל רק למשך תקופת היניקה של הגור. לאחר מכן אנו צריכים לדאוג לחסן את הגור, ישנם חיסונים שמיועדים לגורים והם צריכים להתבצע במועדים קבועים.גידול גורים החיסונים השגרתיים הם משושה וכלבת.

 משושה – חיסון נגד 4 וירוסים ו ו2 חיידקים. החיסון מחולק כיום ל 3 חלקים: נותנים אחד בגיל 6 שבועות עוד אחד בגיל 9 שבועות ואחרון בגיל 14 שבועות. מומלץ מאוד לא להוציא את הכלב למקום לא סטירילי עד 10 ימים אחרי החיסון השני מפני שעד אז הגור חשוף מאוד והוא יכול להידבק למשל בוירוס הפרו ווירוס רק מריחרוח של צואה או של כלב אחר כלומר 10 ימים אחרי החיסון השני זה הזמן להתחיל לחשוף את הגור לעולם ולכמה שיותר סיטואציות.

כלבת – את חיסון הכלבת נותנים בגיל 12 שבועות ואח"כ שהכלב בוגר נותנים לו גם שבב זיהוי.

 עד גיל חודש וחצי בערך הגור יונק מאימו אחרי גיל זה הוא מתחיל להיגמל ויש להגיש לו אוכל גורים ,מומלץ מאוד מאיכות טובה ,דבר זה יביא לתוצאות חיוביות יותר בכלב הבוגר. עד גיל 4 חודשים הגור יאכל (עדיף בשעות קבועות) 3 פעמים ביום, עד גיל 8 חודשים פעמיים ביום ומזמן זה והלאה פעם אחת ביום.גידול גורים אם תאכילו בשעות קבועות תוכלו גם לנתב את עשיית הצרכים לשעות קבועות. בהצלחה !

לתאום אילוף – 052-3674626

 
 

 


7 תגובות to “גידול גורים”

  1. היי אורי,
    הבאתי כלבת צ’יוואווה ננסית שהייתה בת חודש ומהרגע שהיא הגיעה אליי עד עכשיו (כיום בת שלושה חודשים+) היא לא נבחה אפילו פעם אחת, גם תוך כדי משחק היא מגרגרת טיפה ומראה עניין במשחק וכשהיא רוצה משהו היא מייללת, היא לא נובחת אפילו פעם אחת ואני מתחילה לחשוש שאולי יש לה בעיה בתקשורת.
    גם כאשר אני יוצאת איתה לבחוץ והיא רואה כלבים אחרים או חתולים היא לא מגיבה, היא מסתכלת בוחנת, אך לא מגיבה וכשהיא מפחדת בסיבוב היא מנסה לטפס עליי.
    האם זה לגיטימי שהיא לא נובחת? אולי אני צריכה לקחת אותה לפסיכולוג כלבים?

    • היי אופק

      מה שאת מתארת יכול להיות באמת כמשהו יוצא דופן.. תלוי אם את קוראת את הסיטואציה נכון.
      חוץ מהנביחות היא כן משמיעה קולות? והאם היא משחקת ומתקשרת עם כלבים אחרים? משחקת כמו גור רגיל? את יכולה להתקשר ואנסה לעזור כמיטב יכולתי 0523674626

  2. תודה רבה עזרתם לנו מאוד

  3. אורי ערב טוב,

    הכלב שלי בן 8 חודשים (גור עדיין) מסוג רועה גרמני. הוא מאוד חברותי ובמקום שישמור על הטריטוריה שלו/שלנו הוא מכניס כלבים קטנים דרך פתח תחתון בשער.
    האם ניתן לאמן אותו באילוף וחינוך גורים כך שיהיה מאולף לא להכניס זרים כולל כלבים?

    • פזית שלום
      האינסטינקט שמורה על שמירה על הטריטוריה של הכלב ולהקתו שונה באופיו מכלב לכלב, יש כלבים שהאינסטינקט הטריטורילי שבהם מפותח באופן טיבעי ויש כאלו שאינסטינקט זה מפותח פחות. בדרך כלל אינטינקט השמירה על הטריטוריה ע"י נביחות כנגד גורם זר שמתקרב, משותפת לכל הכלבים. אך זה תלוי מאוד גם באופי הכלב ובצורה שגודל מאז שהוא גור, למשל: כלב עם אופי רך וחברותי שחשוף מאז שהוא גור קטן לתחלופה של אנשים בטריטוריה שלו ואין איום מאנשים אלו אלא להיפך, כל מי שמגיע מלטף ומשחק עם הגור כלומר יוצר סיטואציה חברתית חיובית – כלב כזה יגדל להיות לא טריטורילי מפני שלא ירגיש אף פעם מאויים מגורמים מחוץ לטריטוריה שלו ולכן לא ירתיע ע"י נביחות.
      בכל מקרה ניתן לאלף כלב לשמור ולהתריע ע"י נביחות ע"י שיחרור היצר הפנימי הכבוי הנמצא באופן מובנה בכלבך.
      עוד דבר – יכול להיות מאוד שהתנהגות הכלב תשתנה מאוד כשיגיע לבגרות מינית בגיל שנה וחצי בערך ואז יתחיל לשמור, אם לא, יצטרך אילוף שמירה לשם כך.

  4. אורי שלום,
    יש כלב מסוג דוברמן בןו שנה וחצי. הכלב חביב מאד על כולם , אך אינו שומר על הבית וזאת בניגוד לציפיות ממנו. מה עלינו לעשות?

    חפצי

    • שלום רב

      בעיקרון התכונה לשמור על הטריטוריה היא מובנית כאינסטינקט בסיסי אצל רוב הכלבים, יצר השמירה מתחזק יותר כשהכלב מגיע לבגרות מינית. בעקרון, לדוברמנים התכונה הזאת מובנית גנטית והם לא צריכים אילוף מיוחד כדי לשמור על הטריטוריה אמנם יש יוצאי דופן וזה תלוי במה עבר הכלב, באיזה צורה גודל, באופי שלו ועוד. יש כלבים שבגלל אופיים לא יישמרו לעולם (מיעוט).
      כדי לדעת אם אפשר "להוציא" מכלבכם את יצר השמירה אני צריך לצפות בהתנהגותו ואם יצר השמירה קיים בו, אפשר על ידי שעורי אילוף שמירה להגיע למצב שכלבכם יישמור על הבית ויתריע על גורם זר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: