חינוך הגור

במהלך גידול הגור בתוך הבית אנשים נתקלים בהרבה בעיות התנהגות כגון: כירסום חפצים, עלייה על ספות ,מיטות, קפיצה על ילדים ואורחים,נשיכות וכו' כל אלו מוגדרים אצלנו בני האדם כבעיות אך מבחינת הכלב אלו דברים טיבעיים ונורמליים לחלוטין אנחנו צריכים לדעת את הלמה, כלומר את הסיבה לדפוס התנהגות מסויים וכך נפתור בקלות את ה"בעיה". למשל: הגור קופץ על הספה ומתחיל לנשוך לנו את הידיים. אם ננתח את ההתנהגות הזו ונשווה אותה ללהקת כלבים בטבע (הרי אמרנו שכל התנהגות של כלב בבית משוות באופן ישיר לאבותיו הזאבים וכלבי בר בטבע), בתוך הטריטוריה של הלהקה, הכלבים רובצים, גם במקומות המרבץ יש סידור היררכי: על מקום גבוה יותר כמו סלע למשל רוב הסיכויים שנמצא את הכלב הדומיננטי יותר ומתחתיו על האדמה ירבוץ הכלב הפחות דומיננטי. הספה בבית היא הסלע, הספה היא של הבכיר בלהקה כלומר אתם, הגור מקומו נמוך יותר על הריצפה, אם אישרתם לגור לעלות איתכם על הספה זה כמו שאמרתם לו :"אני ואתה באותו שלב בלהקה" וזו טעות חמורה כי אתם בעלי הכלבים צריכים להיות הדמות הדומיננטית יותר ואם אתם באותו שלב בלהקה זה אומר שהגור יכול גם לנשוך ואם לא "תגידו" לגור שהספה היא שלכם (ע"י מניעת עלייתו לספה בדחיפה פיזית) ולא "תגידו" לו שנשיכות לא באות בחשבון הוא ימשיך ויגביר את ההתנהגות הזו כי זה היצר הטיבעי שלו לזהות את החולשות האלו ולעלות בסולם ההיררכי, בעלי הכלבים צריכים לבסס את מקומם הדומיננטי ואת מקום הגור בלהקה=משפחה. זו דוגמא קטנטנה משיגרת חיים של הגור בבית ואיך אתם צריכים לנתב את היצרים הטיבעיים של הכלב/הגור.


3 תגובות to “חינוך הגור”

  1. אורי תודה.

    ננסה לפעול באותה צורה ונקווה שנצליח…

  2. שלום אורי
    לפני כחודש אימצנו גורה כבת 3-4 חודשים שננטשה ברחוב. אנחנו מתמודדים לא רע עם החינוך לעשיית הצרכים בחוץ, לא מאפשרים לה לעלות על ספות, או, לעלות לקומת חדרי השינה שלנו, היא אוכלת רק אוכל של גורים ולא מאפשרים לה "לטעום" מהמזון שלנו, וכו' לפי הספר….. יש לנו שתי בעניות שאנחנו לא מוצאים להם פתרון הראשונה- תוך כדי משחק היא מתחילה לנבוח ולנשוך ולא ניתן להפסיק אותה מההתנהגות הזאת. הבעיה השניה- כל פעם שהיא פוגשת מישהו מבני הבית (גם אם הוא נעלםם לה מהעין רק למשך דקות ספורות, היא משתינה מהתרגשות
    מה לעשות?

    • נעמי שלום.

      דבר ראשון תתחדשו על הכלבה החדשה.
      בקשר ל2 הבעיות שציינת: כשהיא נושכת תוך כדי משחק היא בעצם מדמה את המשחק עם האחים שלה במצב טיבעי, אתם מחליפים את חברי הלהקה שהיו משחקים איתה במצב הטיבעי. משחק אצל גורים הוא בעצם אימון של הגוף לקראת צייד עתידי בחיים הבוגרים ולגם מהווה תקשורת בין כלבית בתוך הלהקה. כשגור נושך מתוך משחק הוא בעצם עושה שני דברים גם מתאמן ומרגיל את גופו לתנוועות שייצטרך בעתיד לצייד וגם מתקשר עם חבריו ללהקה ולמשחק, בצורה כזו שבין היתר מודד עד כמה יכול "למתוח את החבל" עד שחברו למשחק יגיד לו די! עברת את הגבול!. אותו הדבר גם אצלנו, כשהגור נושך הוא גם "מתאמן ומשחק" אך גם בודק אתכם וכמה תתנו לו לנשוך אתכם מפני שהדמות הדומיננטית לא תיתן לדמות הפחות דומיננטית לנשוך אותה בצורה שכואבת. לכן כאשר הגור נושך אתכם ונובח בזמן משחק (פעולה לא רצויה) עליו לקבל "תיקון" מידי ומיד אח"כ חיזוק חיובי בהקשר של הפעולה הכן רצויה לדוגמא משחק ללא נשיכות. חוזק התיקון וצורתו מגוונת ומשונה מכלב לכלב צריך להתאים תיקון לפי אופי הכלב והסיטואציה בה הוא נמצא לכן קשה מאוד להסביר דבר כזה בצורה תאורטית, אך מה שצריך לעשות הוא פשוט ליצור התניה כזו – אם אני נושך אז תיווצר סיטואציה לא נעימה לכן אעדיף לא לנשוך..
      בהקשר לבעיה השניה, צריך לדעת למה נוצרה הסיטואציה הזו של לשהתין מהתרגשות, כנראה שקרה משהו שקשור אליכם ואליה בידיעתכם או ללא.. בעיקרון סיטואציה כזו בתוך להקה היא סימן של כניעה אבסולוטית, לא צריך להגיע למצב כזה וכדי למנוע זאת יש להסב את תשומת הכלב ע"י גירוי אחר כמו אוכל טעים כגון נקניק. ליצור סיטואציה שמראש אתם יודעים שהכלבה תשתין ולפני שעושה זאת לגרום לה להיתעניין בנקניק ולשכוח בעתם מההתרגשות המיותרת. שוב, נורא קשה להסביר דברים כאלו באופן תאורטי ולא מעשי.
      בהצלחה..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: