אילוף גורים

 עד גיל 4 חודשים בערך, אין יותר מידי מה להתעסק עם אילוף הגור, הדגש שצריך לשים בגילאים האלו הוא יותר חינוך הגור הכוונה היא  שבשלב הזה בחיים של הכלב אפשר וצריך לעצב את אופיו בצורה הרצוייה לנו כך שכשיהיה בוגר התוצאה תהיה כלב מאוזן ונוח לבעליו. אחרי 3.5, 4 חודשים אפשר להתחיל לאלף אבל במקביל ליישם גם את החינוך והעיצוב של הגור (כמו שמוזכר ב"גידול גורים")

לאחר 4 החודשים (תלוי בגזע הכלב, ישנם מינים שאפשר להתחיל מאוחר יותר), מומלץ להתחיל לאלף ולאמן את הגור בתרגילי משמעת: אליי, שב, ארצה להישאר, לא.

חשוב לדעת כי כל גור הינו בעל אופי שונה ולכן יש להתאים את צורת האילוף לאופי הגור לדוגמא, לגור בעל אופי דומיננטי ידרש אימון מעמיק ונוקשה יותר מאשר לגור בעל אופי רך יותר.

רוב האנשים שמאלפים את כלבם, עושים זאת מגיל שנה ומעלה,  היתרונות של אילוף כלב בגיל מוקדם יותר תורמים לאיזון חיי הכלב בשנים בוגרות יותר והופכים אותו לכלב בעל מזג נוח ובעל משמעת יציבה. בנוסף, אילוף הגור בשלב מוקדם יהיה קל ופשוט יותר מאילוף כלב בוגר שכבר הקנה לעצמו הרגלים לא רצויים כגון: משיכה קדימה ברצועה כשמטיילים,רדיפה אחרי חתולים, נשיכות, כרסום רהיטים, קפיצה על אורחים ועליכם   ועוד            (ראה מאמר – "אילוף כלבים לשם מה?" )

אילוף גורים – הפקודה: "בוא אליי"

ישנן מגוון רחב של שיטות לאילוף גור שיבוא אל הנוהג בפקודה. שיטה אחת מתאימה למגוון רחב של כלבים/גורים ואני אנסה להסביר אותה פה באופן תיאורטי (כמובן שאימון כלבים בצורה מעשית זו השיטה ללמוד ולהתנסות). יש לחבר לגור רצועה ארוכה 5 מטר לפחות, יש לציין שמשקל הרצועה חייב להיות קטן כמה שיותר על מנת שהגור ינוע איתה בחופשיות, יש לתת לגור להסתובב עם הרצועה הארוכה זמן מה עד שפחות או יותר יישכח שקשור ברצועה ויסתובב וישתובב כהרגלו. כאשר הגור יימצא במרחק מה מהנוהג אומרים לגור את הפקודה "אליי" ואחרי חצי שניה מושכים אותו (לא בחוזקה) אלינו עם הרצועה. כשהגור הגיע אל הנוהג, יקבל חיזוק חיובי כגון: ליטוף, עידוד, פרס מזון (סוג החיזוק תלוי באופי הכלב/גור ואופי האילוף שהוחלט להתאים לו). יש לחזור על פעולה זו מס פעמים.

לאחר מס ימי אימון כאלו, כשהכלב כבר מבין את הפקודה ועדיין משתהה ולא מגיע מייד כשקוראים לו, יש למשוך את הרצועה יותר בחדות ובחוזקה ובכך יוצרים לגור/כלב את ההתניה הזו: כאשר קוראים לי ואני לא בא, נגרמת פעולה לא נעימה (משיכת הרצועה) אך כאשר אני מגיע למשמע הפקודה נגרמת פעולה חיובית (חיזוק חיובי – עידוד, מזון וכו') לכן עדיף לי יותר לבוא מאשר לא לבוא..

אילוף הגור לפקודה זו בגיל צעיר יהיה קל יותר מאילוף כלב בוגר אשר תמיד ינסה יותר את הנוהג וייבחן את גבולותיו. אילוף גורים בדרום, אילוף כלבים בדרום.

הסיבה והפתרון להתנהגות בעייתית כגון ללעיסת החפצים בבית,נשיכות וכו':

במהלך גידול הגור בתוך הבית אנשים נתקלים בהרבה בעיות התנהגות כגון: כירסום חפצים, עלייה על ספות ,מיטות, קפיצה על ילדים ואורחים,נשיכות וכו' כל אלו מוגדרים אצלנו בני האדם כבעיות אך מבחינת הכלב אלו דברים טיבעיים ונורמליים לחלוטין אנחנו צריכים לדעת את הלמה, כלומר את הסיבה לדפוס התנהגות מסויים וכך נפתור בקלות את ה"בעיה". למשל: הגור קופץ על הספה ומתחיל לנשוך לנו את הידיים. אם ננתח את ההתנהגות הזו ונשווה אותה ללהקת כלבים בטבע (הרי אמרנו שכל התנהגות של כלב בבית משוות באופן ישיר לאבותיו הזאבים וכלבי בר בטבע), בתוך הטריטוריה של הלהקה, הכלבים רובצים, גם במקומות המרבץ יש סידור היררכי: על מקום גבוה יותר כמו סלע למשל רוב הסיכויים שנמצא את הכלב הדומיננטי יותר ומתחתיו על האדמה ירבוץ הכלב הפחות דומיננטי. הספה בבית היא הסלע, הספה היא של הבכיר בלהקה כלומר אתם, הגור מקומו נמוך יותר על הריצפה, אם אישרתם לגור לעלות איתכם על הספה זה כמו שאמרתם לו :"אני ואתה באותו שלב בלהקה" וזו טעות חמורה כי אתם בעלי הכלבים צריכים להיות הדמות הדומיננטית יותר ואם אתם באותו שלב בלהקה זה אומר שהגור יכול גם לנשוך ואם לא "תגידו" לגור שהספה היא שלכם (ע"י מניעת עלייתו לספה בדחיפה פיזית) ולא "תגידו" לו שנשיכות לא באות בחשבון הוא ימשיך ויגביר את ההתנהגות הזו כי זה היצר הטיבעי שלו לזהות את החולשות האלו ולעלות בסולם ההיררכי, בעלי הכלבים צריכים לבסס את מקומם הדומיננטי ואת מקום הגור בלהקה=משפחה. זו דוגמא קטנטנה משיגרת חיים של הגור בבית ואיך אתם צריכים לנתב את היצרים הטיבעיים של הכלב/הגור.

לתאום אילוף – 052-3674626

לדף הבית